ד. דָּרְשָׁה, צֶמֶר וּפִשְׁתִּים; וַתַּעַשׂ, בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ.

השבוע אנחנו ממשיכים עם פסוק הבא מ-"אשת חיל" שמתחיל עם אות ד'. כך הוא הולך..
--
דָּרְשָׁה, צֶמֶר וּפִשְׁתִּים; וַתַּעַשׂ, בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ.
--

דרשה (=חיפשה למצוא) צמר ופשתים (כדי לטוות ולסרוג איתם בגדים), ותעש (מלאכה) בחפץ כפיה (=ברצון, ולא בעל כרחה).
הערה: "פשתים" – הפשתה היא צמח שממנו מפיקים חומר לטוויה וסריגה.
הערה: "דרשה צמר ופשתים" – כעיקרון על הבעל מוטלת העבודה למצוא צמר ופשתים, והאישה רק צריכה לטוות ולסרוג אותם, אבל כאן אנחנו רואים שאשת החיל עושה לפנים משורת הדין ומחפשת בעצמה צמר ופשתים. (מצודת דוד)
הערה: "בחפץ כפיה" = ברצון. משמעות הביטוי בצורה הלשונית שלו היא שכאילו כפות ידיה חפצות (=רוצות) לעשות מלאכה. (מצודת דוד)
--
השאלות:
-