יום ראשון, 11 במאי 2008

ג. גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא רָע, כֹּל יְמֵי חַיֶּיהָ.

השבוע נמשיך עם פסוק שלישי מהמזמור שמתחיל עם אות ג' - וכך הוא הולך..
--
גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא רָע, כֹּל יְמֵי חַיֶּיהָ.
--
אות ג' באה מלשון גמילות חסדים - והרי כתוב כי על שלושה דברים העולם עומד - תורה ועבודה וגמילות חסדים
--
השאלות:
--
- מה משמעות של אות ג' בהקשר למזמור הנוכחי?
- מה חשיבות הפסוק בהקשר ליחסים בין גבר לאישה?
- איך ניתן להבין את הדגש על הטוב ולא הרע?
- מה עוד אפשר ללמוד מכאן?
--
שבוע מבורך..

2 תגובות:

ישראל בן דוד אמר/ה...

זהר על הפסוק "גמלתהו טוב ולא רע..", פרשת תזריע, פס' ח:
--
ר' יוסי פתח קרא אבתריה, ואמר, גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה. גלמתהו טוב, היא זמינת טב לעמלא, זמינת טב להיכלא דמלכא ולבני היכלה. ולא רע. בגין דכתיב, ועץ הדעת טוב ורע, טוב אימתי, בזמנא דאינון ימי השמים, נהרין עלה, ומזדווגן עמה כדקא יאות, דאינון ימי חייה, בגין דעץ החיים, שדר לה חיים, ונהיר לה. ובההוא זמנא גמלתהו טוב ולא רע. א"ר אבא שפיר הוא, וכלהו קראי בכנסת ישראל אתמרו.
--
פירוש הסולם:
--
ר"י פתח הכתוב שלאחריו, ואמר, גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה. גלמתהו טוב, היינו שהיא נותנת טוב לעולם ונותנת טוב להיכל המלך ולבני היכלו. ולא רע, היה צריך לומר זה, משום שכתוב, ועץ הדעת טוב ורע, שהמלכות נקראת עץ הדעת טוב ורע, מטעם זכה הא טוב ולא זכה הא רע (כנ"ל בהקדמת ספר הזוהר אות קכ"ג) וע"כ אומר - ולא רע. מתי היא טוב, ולא רע, הוא בזמן שימי השמים, שהם הספירות דז"א מאירים עליה, ומזדווגים עמה כראוי. שימי השמים הם ימי חייה. משום שעץ החיים שהוא ז"א שולח לה חיים שהם המוחין מבינה ומאיר לה. וזמן ההוא, גלמתהו טוב ולא רע. אמר ר' אבא יפה הוא, וכל הכתובים אלו בכנסת ישראל נאמרו.

ישראל בן דוד אמר/ה...

על פניו פסוק ג' - גמלתהו טוב ולא רע - מדבר על ענייני מוסר. עשיית הטוב, ולא רע, באופן מתמיד ותדיר במשך כל החיים, ובכך משבח את האישה הצדיקה.
יחד עם זאת, הזהר מחבר את הפסוק "הטוב ולא רע" - למודעות של עץ הדעת טוב ורע - מודעות של עליות ומורדות בחיי היומיום שלנו, מודעות של פעם טוב פעם רע.. במילים אחרות - מודעות של כאוס. וזה הרי לא החיים שהמקובלים מכוונים אותנו לחיות.
אלא.. במסגרת ההשפעה של הטוב בעולם, החיים נקראים הארת המוחין של בינה - שהיא כנ"ל מודעות הכלל, מודעות החיים בהיבט הרחב שלהם, שבאים ומאירים על הפעולה של אישה במסגרת המלכות מתוך זיווג עם ספירות דז"א - שגם משולים למודעות של גבר במסגרת ההזדהות הגשמית שלנו. הדגש שהזהר עושה הרי - על "הזמן שימי השמים מאירים עליה ומזדווגים עמה כראוי". כלומר הזיווג בין גבר לאישה, מעורר השראה של ספירת הבינה ומאפשר לאישה לפעול במסגרת המלכות - את הטוב בצורה מלאה.