ק. קָמוּ בָנֶיהָ, וַיְאַשְּׁרוּהָ; בַּעְלָהּ, וַיְהַלְלָהּ

השבוע נמשיך עם..
--
קָמוּ בָנֶיהָ, וַיְאַשְּׁרוּהָ; בַּעְלָהּ, וַיְהַלְלָהּ
--
- בעבור כל מעלותיה של אשת החיל שתוארו בפסוקים הקודמים
- קמו בניה ויאשרוה - וישבחו אותה, (קם)
- בעלה יהללה - ומהלל אותה.
הערה: "ויאשרוה" - וישבחו אותה. דוג' לכך: "אשרי יושבי ביתך" = משובחים יושבי ביתך.

צ. צוֹפִיָּה, הילכות (הֲלִיכוֹת) בֵּיתָהּ; וְלֶחֶם עַצְלוּת, לֹא תֹאכֵל

השבוע נמשיך עם..
--
צוֹפִיָּה, הילכות (הֲלִיכוֹת) בֵּיתָהּ; וְלֶחֶם עַצְלוּת, לֹא תֹאכֵל
--
- צופיה - מביטה על
- הליכות ביתה - איך שאנשי ביתה מתנהגים, ומיישרת את דרכם בצניעות וביראת ה',
- ולחם עצלות לא תאכל - והיא לא מתעכבת הרבה זמן באכילתה כמו העצלן שאוכל לאט, אלא היא ממהרת כדי לחזור למלאכתה.

פ. פִּיהָ, פָּתְחָה בְחָכְמָה; וְתוֹרַת חֶסֶד, עַל-לְשׁוֹנָהּ

השבוע נמשיך עם..
--
פִּיהָ, פָּתְחָה בְחָכְמָה; וְתוֹרַת חֶסֶד, עַל-לְשׁוֹנָהּ
--
פיה פתחה בחכמה - כל דבריה נאמרים מתוך חכמה,
ותורת חסד על לשונה - ולימוד של חסד על לשונה, כלומר: היא מלמדת ומזרזת לעשות חסד עם הבריות.

ע. עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ; וַתִּשְׂחַק, לְיוֹם אַחֲרוֹן.

השבוע נמשיך עם פסוק הבא..
--
עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ; וַתִּשְׂחַק, לְיוֹם אַחֲרוֹן.
--

- עוז והדר לבושה - עוז והדר [= גבורה וכבוד] לבושים עליה,

- ותשחק ליום אחרון - והיא כל ימיה שמחה על הכבוד שיהיה לה ביום מותה.

ס. סָדִין עָשְׂתָה, וַתִּמְכֹּר; וַחֲגוֹר, נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי.

השבוע נמשיך עם פסוק הבא מאשת חיל

--

סָדִין עָשְׂתָה, וַתִּמְכֹּר; וַחֲגוֹר, נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי.

--

מלבד שהיא דואגת לצרכיה גם

- סדין - לבושים להתעטף בהם עשתה ותמכר (לסוחרים),

- וחגור - וחגורות

- נתנה - מכרה

- לכנעני - לסוחרים.

מכאן רואים שהיא מאוד יוזמת.

הערה: "סדין", "חגור", "כנעני" – אין הכוונה לסדין יחיד או חגור יחיד או כנעני יחיד, אלא כולם באים בלשון קיבוצית ומשמעותם היא: סדינים, חגורות, כנענים. (דעת מקרא)