נ. נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ; בְּשִׁבְתּוֹ, עִם זִקְנֵי אָרֶץ.

השבוע אשת חיל נמשיך עם פסוק המתחיל עם אות נ'
--
נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ; בְּשִׁבְתּוֹ, עִם זִקְנֵי אָרֶץ.
--
(בעבור מלבושי הפאר שעשתה לבעלה) נודע בשערים בעלה, (הוא ניכר) בשבתו עם זקני ארץ (=עם חבריו).

הערה: ה"שערים" הם מקום מועצה ומשפט של איזור מסוים וישבו בהם זקני הארץ (גדולי האיזור), ופסוק זה מתאר איך בעלה של אשת החיל ניכר בין האנשים המכובדים.

--

מ. מַרְבַדִּים עָשְׂתָה לָּהּ; שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ

פסוק השבוע באשת חיל מתחיל עם אות מ'
--
מַרְבַדִּים עָשְׂתָה לָּהּ; שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ
--
- מרבדים - מצעים נאים למיטה,
עשתה לה,
- שש - פשתן משובח,
- וארגמן - צבע אדום – (מהם עשויים) לבושה.
[והכוונה היא לומר שבגדיה ומציעה הם יפים ונקיים ולא מוזנחים ומגונים (רלב"ג)]

ל. לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג: כִּי כָל בֵּיתָהּ, לָבֻשׁ שָׁנִים.

פסוק הבא במזמור אשת חיל -
--
לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג: כִּי כָל בֵּיתָהּ, לָבֻשׁ שָׁנִים.
--
- לא תירא לביתה - לא תפחד על בני ביתה
- משלג - שיתקררו מהשלג,
- כי כל (אנשי) ביתה לבוש (דהיינו - לבושים)
- שנים (בבגדים, שצבועים בצבע השני [צבע אדום], וזה צבע שגורם לבגד לחמם את לובשו).

כ. כַּפָּהּ, פָּרְשָׂה לֶעָנִי; וְיָדֶיהָ, שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן

פסוק נוסף השבוע, מתחיל עם אות כ'
--
כַּפָּהּ, פָּרְשָׂה לֶעָנִי; וְיָדֶיהָ, שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן
--
כפה (דהיינו, כף ידה) פרשה (עם לחם) לעני, וידיה (ואת ידיה) שלחה (עם לחם) לאביון (שהתבייש לקחת ממנה לחם).
וכאן אנחנו רואים שלא רק שהיא פושטת את ידה לכל מבקש, אלא גם מי שמתבייש – היא באה אליו בעצמה.
--
מה דעתכם?

י. יָדֶיהָ, שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר; וְכַפֶּיהָ, תָּמְכוּ פָלֶךְ.

השבוע נבחן פסוק שמתחיל עם אות י'

--

יָדֶיהָ, שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר; וְכַפֶּיהָ, תָּמְכוּ פָלֶךְ.
--

בזמן שהראש שלה עוסק בסחורה היא לא מתבטלת אלא - ידיה שלחה בכישור (כדי לטוות צמר), וכפיה (דהיינו, וכפות ידיה) תמכו (נשענו על ה)פלך.
--
הערה: הכישור והפלך הם שני מרכיבים של כלי לטווית צמר (רש"י),

ויש מי שסובר אחרת וטוען ש: כישור = פלך (ע"פ דעת מקרא).

לדעת מי שסובר כך, משמעותן של שני הצלעות בפסוק היא אותה משמעות, ורק הרעיון בא בפסוק במילים שונות לחיזוק העניין.

--

מה דעתכם?